פגישת מהו”ת

יחידת הסיוע של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבנייים

לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014,  בני זוג שנקלעו לסכסוך בנושאים המפורטים בחוק, חייבים להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" לבית המשפט בטרם יגישו תביעות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.


המטרה של הליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב ולפתור את הסכסוך המשפחתי שביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובת ילדיהם המשותפים.
עם הגשת הבקשה חלה תקופה של "עיכוב הליכים" והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים אשר מפורטים בהמשך.


אם לאחר קיום הפגישות עם יחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי, אז הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.


ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
 

 
אוכלוסיית היעד ותנאים מקדימים


המקרים בהם תוגש בקשה ליישוב סכסוכים לפני הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין

 

כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בכל בכל אחד מהעניינים שיפורטו, חייב לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני:

  • ענייני נישואין וגירושין.

  • יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה (סעיף זה לא חל על תובענות בעניני ירושה).

  • מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.

  • כל עניין הנוגע לילד או לילד חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף.

  • אבהות או אמהות לגבי ילד.

ככלל, תביעה להורות (אבהות או אמהות) תיעשה במסלול ה"רגיל", ולא כבקשה ליישוב סכסוך.

 

עם זאת, העובדה כי בין הצדדים המסוכסכים קיימת גם מחלוקת על שאלת ההורות, לא תביא בהכרח למחיקת הבקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט עשוי להמשיך לדון בה במקביל לבירור ההורות.

 
 
למי ואיך פונים


המבקש או עורך הדין המייצג אותו ימלא טופס בקשה ליישוב סכסוך.

 

את הבקשה יש להפנות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.


הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.


היות שיש חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעניין זה.

 
 
שלבי ההליך


ההזמנה לפגישת מהו״ת שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישת מהו"ת ראשונה ללא נוכחות עורכי דין.


בסיום פגישת  המהו״ת הראשונה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.


בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי.


בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.

 


סיום ההליך ביחידת הסיוע


בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (טופס 3 בתוספת לתקנות) אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.


אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הינו בתשלום אך מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי עשוי להיות זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר.


אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.


במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.


אם הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

 

 
עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות

 

עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מנועים הצדדים במשך כל התקופות המפורטות להלן להגיש בקשות או תביעות הנוגעות לסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (עיכוב הליכים):


בתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (אלא אם כן ערכאה משפטית מוסמכת קיצרה את המועד הזה או האריכה אותו עד למקסימום של 60 יום).


ב 10 הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה בדבר רצונם להמשיך בהליך החלופי ליישוב הסכסוך.


ב-15 הימים שלאחר תום התקופה למתן הודעה כאמור.


לאחר חלוף תקופת עיכוב ההליכים, רשאי הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך, להגיש תוך 15 ימים תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת ולבחור האם התובענה תתברר בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בתקופה זו הצד השני מנוע מלהגיש כל תביעה בעניין לכל ערכאה שהיא.


לאחר חלוף תקופת 15 הימים הנוספים, הצדדים חופשיים להגיש כל תביעה לכל ערכאה, וחלים הכללים המשפטיים הרגילים בעניין זה.


טופס בקשה לסעד דחוף (טופס 6 בתוספת לתקנות):
אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת.


צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.


בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים)


בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית


בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.

 

תביעה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, אם המתנה לתום הליך יישוב הסכסוך עלולה למנוע את התרת הנישואין.

 

קיצור תקופת עיכוב ההליכים


במקרים מיוחדים והמפורטים בתקנות, הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים (טופס 7 בתוספת לתקנות).

 

מהו״ת = מידע, היכרות ותיאום

לפגישת ייעוץ מקצועית
צלצלו עכשיו 052-3943004
 
או שלחו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם
שד' גיבורי ישראל 24
איזור תעשיה פולג, נתניה