חקיקה ופסיקה חשובים

תחומי התמחות

משפחה והמעמד האישי

תביעות גירושין
מזונות
משמורת והסדרי שהות
פירוק שיתוף רכושי
מוניטין וקריירה

גישור ופתרון סכסוכים בתחום המשפחה

הסכמי ממון
הסכמי גירושין ושלום בית
הסכמי הורות משותפת

אלימות במשפחה ובקשות לצו הגנה

עיכוב יציאה מן הארץ

צוואות וירושות

אימוץ

אבהות ואפוטרופסות

Site Title

סמכויות שיפוט

מזונות קטינים

אחריות הורית - אפוטרופסות, משמורת והסדרי שהות

מעבר מקום מגורים - הורים גרושים

על פי החוק ומתוקף האפוטרופסות, החלטות עקרוניות ומהותיות כגון מעבר מקום מגורים למרחק משמעותי חייבות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. הגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות אלו על דעת עצמו.

* שינוי מקום מגורי האם המשמורנית עם הילדים בניגוד לרצון האב - 1135150-1 - ביה''ד הגדול בירושלים:

לאור האמור בית הדין קובע:

א. מקבלים הערעור ואין למנוע מהאם לעבור לגור בירושלים.

ב. אף שאין ספק שמגורי הבן הקטן [ו'] בירושלים, יקלו על הטיפול בו, אך לא הוכח שהמשך המגורים בבית שמש יש בו בכדי לסכנו, ולפיכך אין מקום להורות על שינוי מקום מגוריו בגין כן.

ג. מכיוון שאין למנוע מעבר האם לירושלים אין מניעה שהילדים הנמצאים במשמורתה יעברו גם הם עמה לירושלים.

בנושא זה יפים דבריו של כבוד השופט סילמן (בתמ"ש 4212-12-09):

"אני דוחה גם את טענות האם כי כמשמורנית נהנית היא מעדיפות המצדיקה מתן אפשרות מעבר; נכון כי אין ברצון לבצע מעבר כדי לסכן את המשמורת (כ"רצון" גרידא); אך בשאלת התרת המעבר יש לשקול גם שינוי המשמורת, וכחלק בלתי נפרד מהשיקולים, במיוחד עת מדובר בהסדרים נרחבים קודם למעבר."

* הלכת ביהמ"ש העליון-אפוטרופוסות ההורים-

ע"מ 5710/05 פלוני נ' פלונית ואח', סעיף 11:

"גם משעה שחייהם של ההורים עולים על שרטון ואחד מן ההורים מקבל משמורת פיזית על הילד, עדיין נתונים שאר ענייני האפוטרופסות להורים במשותף.

בהחלטות עקרוניות, הנוגעות לזכותו וחובתו הכללית של ההורה כלפי הילד, על ההורים לפעול בהסכמה ואם לא עלה בידם הדבר עוברת ההכרעה לבית המשפט."

*כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, תמ"ש 16505-06-15, קבלת בקשת האב למתן חיסונים לילד כבן 3 למרות התנגדות האם, מיום 14.08.2017.

האם מסרבת לתת לילד את החיסונים וטוענת שאין בהם צורך, שיש להם תופעות לוואי וכו'. האב לא הסכים לקחת את הסיכון, פנה לבית המשפט וטען שיש לתת לילד את החיסונים.

כבוד השופטת שביט פינקלשטיין אשר דנה בתיק עקב בקשה דחופה שהוגשה בפגרה, הסתמכה על עמדת מומחה חיצוני, פרופ' יונה אמיתי, שהילד יקבל את החיסונים, מלבד שניים שבשלב זה אינם נחוצים.

דחיית בקשה לקביעת משמורת משותפת - 120850-19 - ביה''ד באר שבע:

"התביעה למשמורת משותפת נדחית והמשמורת תישאר על כנה אצל האם כפי שסוכם בהסכם הגירושין. האם רשאית לעבור להתגורר בנתיבות."

ניכור הורי

כבוד הדיינים הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס, הרב חיים ו' וידאל, בית הדין הרבני נתניה, תיק 292687/2, מיום 01.06.2017

התיק שלפנינו הוא מורכב, קשה ונדיר, והוא המקרה החמור ביותר שראה וחזה בית דיננו במשך שנים רבות של סרבנות קשר והסתה של אם בממדים מזעזעים אשר גרמה בהתנהלותה כ"אם בישראל" להרס ופגיעה נפשית בילדיה כאשר חיבלה במזיד ובלב אטום ביחסי ילדיה עם אביהם עד כדי הצורך בטיפולים פסיכיאטריים.

בסיכום חיובי ההוצאות והקנסות: האם מחויבת לשלם לאב סך 25,750 ש"ח וכן סך 29,500 ש"ח לאוצר המדינה. סך הכול 55,250 ש"ח.

תלונות שווא במשטרה

כבוד השופט יהורם שקד, תמ"ש 16092-14-16, קנס כספי בסך 40,000 לאשה אשר הגישה תלונת שווא כנגד האבא במסגרת הליך גירושין בהתבסס על חוק איסור לשון הרע, מיום 02.02.2017.

כבוד השופט שקד קיבל את עמדת ב"כ האב עו"ד רון לוינטל שהתלונה הראשונה היתה תלונת שווא (את התלונה השנייה לא הצליחו להוכיח). מדובר על תלונות לתקיפה פיזית. האישה לא הסכימה להתנצל על מעשיה. כבוד השופט שקד ציין שיש כאן ניצול של המשטרה לרעה. שימו לב לסעיפים 8-10 בפסק הדין.

צו הגנה

צו הניתן כנגד בן משפחה (המוגדר על פי הגדרה רחבה המצויה בחוק) הן כעזרה ראשונה לבן משפחתו על מנת להגן עליו פיסית מהאלימות שהופעלה כנגדו והן במטרה למנוע הישנותה של האלימות במשפחה בעתיד.

הליך זה כרוך בפתיחת תיק ומילוי טפסי בקשה, אך פטור מאגרה.

במסגרת צו ההגנה, בסמכותה של הערכאה המשפטית להשתמש באמצעים שימצאו לנכון ויבטיחו את הגנתו. כגון:

·    להרחיק אדם ממקום מגוריו של בן משפחתו המוגן או לאסור עליו להימצא במרחק מסוים ממקום המגורים, אף אם יש לאדם זה זכות כלשהי בבית או בדירה הנ"ל.

·    לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.

·     ולאסור על אדם לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס.

·     להורות לאדם המחויב בצו (לאחר קבלת תסקיר מפקיד סעד) ליתן התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע על ידי בית הדין.

.      לאסור על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק.

·     כן, אפשרי שהצו יכיל דרישה לערובה הן לקיומו של הצו והן להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה לדעת בית הדין להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה.

הערכאה המשפטית הדנה רשאית לתת צו הגנה במעמד צד אחד. לאחר מתן הצו, בית הדין מחויב לקיים דיון במעמד שני הצדדים, תוך 7 ימים. במהלך הדיון נחקרים שני הצדדים.

מזונות אישה

אישה הקשורה בקשר נישואין לאיש כדת משה וישראל:

אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה).
המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.

בני זוג מעורבים/ שאינם משתייכים לעדה דתית מוכרת

הדין האישי אינו חל על בני זוג מעורבים (בני זוג שאינם משתייכים לאותה עדה דתית). למרות זאת, אישה שאינה זכאית למזונות על פי הדין העברי, זכאית להם מכח דיני החוזים. כלומר, במקרה בו הדין האישי אינו מכיר בנישואי בני הזוג, אך הנישואין תקפים על פי דיני המשפט הבינלאומי הפרטי (בני זוג מעורבים/ יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל), הרי שניתן להחיל לגביהם מזונות "חוזיים".

בני זוג המוגדרים כ"חסרי דת", או שאינם שייכים לאחת מהעדות שלהן בית דין מוכר בארץ, זכאים למזונות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות(, התשי"ט-1959 .

לא זכאית

אישה עובדת, מלבד במקרים מסויימים, לא תהיה זכאית למזונות. למידע נוסף, ראו חישוב גובה הזכאות למזונות אישה.

מדור ספציפי

מדור ספציפי הינו סעד לאישה בלבד ויכול להינתן רק ע"י בית הדין הרבני.

רק בית הדין הרבני יכול לתת לאישה המקדימה את בעלה ומגישה תביעה למדור ספציפי בבית הדין הרבני, לפני שבעלה הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה.

סעד זה ניתן לאישה כאשר הבעל עזב את הבית בלא סיבה מוצדקת או למען אישה אחרת, או כאשר תביעת הגירושין של הבעל נמצאה כבלתי מוצדקת ונדחתה.